קופת גמל - כל מה שצריך לדעת:
רוב הציבור בישראל משתמש באחד משני אפיקי החיסכון לגיל פרישה: קרן פנסיה או ביטוח מנהלים.
אולם קיים אפיק נוסף פחות מוכר לחסכון לגיל פרישה: קופת גמל או כפי שהיא מכונה כיום: "קופת גמל לקצבה".
היתרון העיקרי של קופת הגמל הוא באפשרות שלה לשמש כרובד חיסכון נוסף לקרן הפנסיה או ביטוח המנהלים, המופרש ע"י החוסך בלבד (וללא השתתפות המעסיק), בהתאם ליכולתו ואפילו לא באופן עקבי.
החזר מס על הפקדות לקופת גמל: שכיר או עצמאי יכולים להחליט לקראת סוף כל שנה קלנדרית כמה כסף הם מעוניינים להפריש לקופת הגמל שלהם, עבור הפקדה זו יקבלו החוסכים החזר-מס בגובה של עד-35% מסך ההפקדה!
קצבה חודשית פטורה ממס: בנוסף, אם יחליטו החוסכים למשוך את הכסף לאחר גיל הפרישה מעבודה בדרך של קצבה חודשית, הם יוכלו לקבל גם אותה כקצבה הפטורה מתשלום מס!
הטבה זו שווה לאורך זמן, הרבה מאוד כסף!
חשוב להדגיש שקופת גמל לקצבה אינה קופת גמל להשקעה. קופת גמל להשקעה היא קופת גמל נזילה, בעלת יתרונות רבים המיועדת לחסכון לטווח קצר או ארוך ומוגבלת בהפקדה של עד 79,005 ש"ח בשנה לכל אזרח ישראלי.
תוכן עניינים:
- שווי הטבת המס שמקבלים בהפקדה לקופת גמל
- איך בוחרים קופת גמל שמתאימה לכם, ומי קופת הגמל שהצליחה להשיג את הרווחים הגבוהים ביותר לחוסכים שלה
- תיקון 190
- איך לפדות קופת גמל ללא תשלום מס או קנס
- איך מחשבים את גובה הקצבה שתשולם מקופת הגמל
- פנסיה חובה לעצמאים- הפרשה לקופת גמל
- המודל הצ'ילאני: הרפורמה להתאמת החסכון הפנסיוני לגיל החוסך
- תיקון 3: קופת גמל משלמת ולא משלמת
- קופת גמל בניהול אישי (IRA)
- ירושה של קופת גמל
- מה חשוב לבדוק בדו"ח השנתי שנשלח אלינו מקופת הגמל
- איחוד קופות גמל
- דירוג קופות גמל
- שורה תחתונה: איזה קופת גמל מומלצת?
שווי הטבת המס שמקבלים בהפקדה לקופת גמל:
שכיר יכול להפקיד לקופת הגמל שלו, עד 7% מהכנסתו השנתית ועד לתקרה של116,400 ₪, שווה ערך ל-9,700 ₪ בחודש), נכון לשנת2024 .
עבור הפקדה זו יקבל השכיר החזר-מס מרשויות המס בגובה של כ- 35% מסך ההפקדה!
בנוסף, אם יש לכם חלק מהמשכורת אשר עבורו אתם והמעסיק שלכם לא מפרישים לפנסיה או לביטוח מנהלים (כגון משכורת 13, שעות נוספות, תוספות שונות הבראה וכו'), אתם יכולים להפריש בנוסף עד 5% מהסכום הנ"ל לקופת הגמל, ולזכות בהטבת מס על הפקדה זו בגובה שיעור מס-ההכנסה השולי שלכם (בדרך כלל בין 25% לכ-35%). שוב, גם כאן עד לתקרת ההכנסה של9,700₪ בחודש).
לדוגמא: שכיר שמרוויח ברוטו 12,000 ₪ בחודש ומפריש לפנסיה לפי שכר של 10,000 ₪ בחודש, יוכל להפריש לקופת גמל עד 8,400 ₪ לשנה (=7%X9,700X12).
על הפקדה זו, הוא יזכה להחזר כספי ממס-הכנסה ישירות לחשבון הבנק שלו בגובה 2,940 ₪ (=35%X8400).
בנוסף, רשאי השכיר להפריש עוד כ- 1,200 ₪ בשנה {= 5%X(12,000-10,000)X12}, ולזכות בזיכוי של סך ההפקדה כפול שיעור מס-ההכנסה השולי שלו.
עצמאי יכול להפקיד לקופת הגמל שלו עד 16.5% מהכנסתו השנתית ולקבל עבורן הטבת מס. 11% הראשונים יוכרו לו כהוצאה (שווי הטבת מס של 25,608 ₪), ו-5.5% הנותרים יזכו אותו בהחזר מס של 35% מסך ההפקדה (שווי הטבה נוסף של כ- 4,114 ₪). תקרת ההכנסה השנתית עליה יכול חוסך עצמאי להפריש לקופת גמל היא 232,800 ₪, השווה לשכר חודשי ממוצע של 19,400 ₪ (נכון לשנת 2024).
חשוב לציין שהכסף המופרש כיום לקופת גמל, אינו נזיל עד לגיל הפרישה.
במקרה וירצה החוסך למשוך אותו לפני הזמן, יאלץ לשלם קנס של כ- 35% על הסכום שנצבר, (לעומת החזר מס של 35% מסך ההפקדה אשר קיבל החוסך כאשר הפקיד את הכסף לקופת הגמל).
לעומת זאת כאשר יגיע החוסך לגיל פרישה, הוא יכול למשוך חלק מהכסף באופן מיידי, בתשלום חד-פעמי המכונה "היוון-קצבה", תחת המגבלה של תשלום קצבה מזערית (נכון לשנת 2024: כ- 5,012 ₪) אותה יצטרך החוסך לקבל כקצבה מקופת הגמל או מחסכון פנסיוני אחר.
כמו תמיד, מומלץ להתייעץ עם סוכן פנסיוני אישי או ממקום העבודה כדי לחשב מה שווי ההטבה המדויק ולבחון אופציות נוספות להגדלת החיסכון הפנסיוני לגיל פרישה.
התאריך האחרון להפקדה הינו כאמור- 31 לדצמבר, עבור כל שנה.
איך בוחרים קופת גמל שמתאימה לכם, ומי קופת הגמל שהצליחה להשיג את הרווחים הגבוהים ביותר לחוסכים שלה:
בישראל פועלות כיום מאות קופות גמל, חלקן פתוחות להצטרפות לכלל הציבור וחלקן פתוחות להצטרפות רק לעובדי סקטור או מפעל מסוים (כגון קופות גמל לרופאים, לעובדי רשויות מקומיות, לעובדי חברת החשמל וכו').
לכל חברה המנהלת קופות גמל יש מספר קופות גמל המנוהלות בפרופיל סיכון שונה, כגון: קופות גמל המשקיעות באופן קבוע אחוז גבוה מסך הנכסים שלהם במניות, ולעומתן קופות גמל אשר אינן משקיעות בכלל במניות.
כל חברה המפעילה קופות גמל מחויבת לכללי המודל החכ"מ (המודל הצ'יליאני) ומפעילה קופות גמל בשלושה מסלולים המותאמים לגיל החוסכים: עד גיל 50, בין 50 ל-60, ומעל גיל 60.
בנוסף מפעילה כל חברה גם קופות גמל המתמחות באפיק השקעות שונים, כגון: קופות גמל המתמחות בהשקעה באג"ח ממשלתי או קופות גמל המתמחות בהשקעה במניות.
אנחנו במיי גמל נט, מרכזים את כל קופות הגמל הקיימות בישראל, מסווגים את כולן לקבוצות השוואה נפרדות לפי רמת סיכון ולפי אפיק ההשקעות המרכזי של קופת הגמל, כדי שאתם הגולשים שלנו, תוכלו להשוות בצורה טובה ונכונה את התשואות והרווחים שהשיגו קופות הגמל לחוסכים שלהן.
כל מה שנשאר לכם לעשות, זה להיכנס לטבלאות התשואות שהכנו עבורכם בעמוד זה למעלה, ולגלות מי הן באמת קופות הגמל המצטיינות, אשר השיגו לחוסכים שלהם את התשואה הגבוהה ביותר (בהתאם לאפיק ההתמחות ורמת הסיכון של קופת הגמל).
כמו בכל שינוי או החלטה משמעותית בנוגע לכספי החיסכון שלכם, אנחנו במיי גמל נט ממליצים לכם להתייעץ גם עם איש מקצוע מוסמך- היועץ הפנסיוני שלכם.
זה תמיד ללא התחייבות, וברוב מכריע של המקרים, גם ללא עלות לחוסך.
קופות הגמל מתחלקות לשלוש קבוצות סיכון עיקריות:
1. קופות גמל באפיק סיכון גבוה- קופות גמל שאפיק ההשקעות המרכזי שלהן הוא מניות, ולצידן קבוצה נוספת של קופות גמל המחזיקותבעקביות אחוז גבוה של מניות ונכסי סיכון אחרים (המכונות גם: "קופות גמל אגרסיביות").
2. קופות גמל באפיק סיכון בינוני- קופות גמל ללא אפיק השקעה מרכזי, הנוהגות לפזר את עיקר השקעותיהן בין אגרות חוב ממשלתיות, אגרות חובקונצרניות ומניות (המכונות גם קופות גמל באפיק ה-"כללי"), ואיתם גם מוצר חדש יחסית: קופות גמל במסלול "פאסיבי" (קופות גמל המשקיעות את עיקר נכסיהם במדדים מובילים של אג"ח ומניות).
מעל 95% מהנכסים של כל קרנות ההשתלמות מושקעות בקופות גמל השייכות לאפיק "הכללי".
3. קופות גמל באפיק סיכון נמוך- קופות גמל המתמחות בהשקעה באגרות חוב ממשלתיות בלבד או מפזרות את השקעותיהן בין אגרות חוב ממשלתיות לאגרות חוב של חברות, אך ללא מניות.
ואחרונות חביבות: קופות גמל ה-"כספיות", המשקיעות בפיקדונות קצרי טווח בבנקים, באגרות חוב ממשלתיות קצרות טווח, ובמק"מ שמנפיק בנק ישראל.
שימו לב שככל שהאפיק המרכזי של קופת הגמל יותר "סולידי" (או במילים אחרות- פחות מסוכן), יש לתת יותר משמעות- לגובה דמי הניהול שאתם משלמים.
חשוב לציין שיש גם קופות גמל המתמחות במגוון של תחומי השקעה ספציפים, כגון: קופות גמל המשקיעות רק במניות ובאג"ח הנסחרים בחו"ל, קופות המשקיעות לפי ההלכה, קופות גמל המוגבלות בשיעור החשיפה למניות (10%/15%/20%), או קופות גמל העוקבות אחרי מדד מניות או אג"ח מסוים בארץ ו/או בחו"ל.
קופות אלו מתאימות ללקוחות שמעוניינים להשקיע כספם בתחומים הספציפים הללו ולא מעוניינים לפזר את השקעותיהם לפי שיקול דעתו הבלעדי של מנהל קופת הגמל.
תיקון 190:
תיקון 190 בא לסייע לגברים ונשים אשר הגיעו לגיל פרישה ורוצים להמשיך לחסוך ולהשקיע, במטרה לקבל קצבה.
התיקון מעניק הטבת מס גדולה למפקידים במסגרת תיקון 190, ומעניק הטבת מס גם ליורשים,.
לפני שנכנס תיקון 190 לתוקף בשנת 2012, היה לאזרחים ישראלים אשר הגיעו ע"פ חוק לגיל פרישה (גבר מגיל 67 ואישה מגיל 62-65), שתי אפשרויות בלבד מה לעשות עם כספי הפיצויים שקיבלו:
1. לפנות בבקשה לרשויות המס, ולמשוך את כספי הפיצויים, תוך תשלום מס על החלק שאינו פטור.
2. להשאיר את כספי הפיצויים (חלקית או במלואם) בקופת גמל אשר תשלם להם בעתיד קצבה, ללא אפשרות למשוך את הפיצויים הללו בעתיד במשיכה אחת (במסלול הוני).
כיום, לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 190, יכולים החוסכים אחר התחשבנות עם רשויות המס, להפקיד את הכספים שהופרשו עבורו לפיצויים ע"י המעסיק, לקופת גמל חדשה (או פוליסת ביטוח מנהלים) על השם שלהם.
קופת הגמל תהיה חסומה להפקדות חדשות, ובה הם יוכלו להמשיך ולצבור רווחים פטורים ממס!
לאחר שהופקדו הכספים לפי תיקון 190, ונערכה התחשבנות מול רשויות המס, יוכלו החוסכים להעביר את כספי החיסכון בין קופות גמל, בין מסלולים שונים בתוך קופת הגמל, ואף בין קופת גמל לפוליסת ביטוח מנהלים - והכל פטור ממס לחלוטין!
אם וכאשר ירצו החוסכים למשוך את הכספים באופן נזיל (הוני), הם יצטרכו לשלם מס של 15% על הרווח הנומינלי בלבד (לעומת מס של 25% על הרווח הריאלי ברוב אפיקי החיסכון).
על מנת למשוך את הכספים באופן נזיל, על החוסכים שהגיעו לגיל פרישה להראות כי יש להם פנסיה בגובה של כ- 5,012 לפחות.
אם בעתיד ירצו החוסך או החוסכת למשוך את הכספים כקצבה (לפי המקדם האקטוארי שיהיה נהוג בזמן המשיכה), הם יוכלו למשוך את הכספים בפטור מלא מתשלום מס עד לגובה 52% מ-"הקצבה המזכה".
תקרת "הקצבה המזכה" לשנת 2024 היא בסך של 9,430 ₪, ולכן תקרת הפטור ממס למי שהגיע לגיל פרישה ובוחר כיום למשוך את כספי הפיצויים שלו כקצבה עומדת על כ- 4,903 ₪ בחודש.
אם הקצבה שיקבל ו החוסכים מקופת הגמל תחת תיקון 190, גבוהה ימהתקרה שקבע הפטור, ישלמו החוסכים מס רק על החלק שמעל התקרה, לפי מדרגות המס המקובלות (במדרגה הנמוכה ביותר 10%, ובמדרגת המס גבוהה ביותר- 50%).
החוסכים יכולים לבצע היוון של הקצבה, תחת התנאים שנקבעו שיבטיחו שהחוסך הגיע לגיל המתאים, ויש ברשותו מקורות הכנסה נוספים מעל להכנסה המינימלית שתיקבע.
החוסך או החוסכת יוכלו להוריש את הסכום הצבור בקופת הגמל או פוליסת ביטוח המנהלים ליורשיהם החוקיים או לשארים אחרים על פי בחירתם.
היורשים או השאירים יוכלו למשוך את הסכום שנשאר בקופת הגמל תחת תיקון 190, אחרי תשלום מס, או שהם יכולים לבחור להשאיר אותו בקופת הגמל ליום שיגיעו הם לגיל פרישה, ולנצל גם הם את הטבות המס הגלומות בתיקון 190.
תיקון 190 חשוב מאד לחסכון ולהשקעה עבור הפורשים לגמלאות אשר יש להם הכנסה נוספת.
בתיקון 190 גלומה הטבת מס מאוד משמעותית, היא אינה פשוטה ולוקחת בחשבון גם את כספי הפיצויים שמשכתם בעבר הרחוק.
לכן חשוב להתייעץ עם יועץ-מס או סוכן פנסיוני מורשה כאשר הגעתם לגיל פרישה (גבר מגיל 67 ואישה מגיל 62-65), ולבדוק כיצד תוכלו לנצל את הטבות המס באופן הטוב ביותר.
שימו לב, להחלטה זו משמעות כלכלית גדולה וחשובה.
איך לפדות קופת גמל ללא תשלום מס או קנס:
החיסכון בקופת גמל עבר הרבה שינויי חקיקה, המשפיעים על האפשרות למשוך אותו ועל המס אשר תדרשו לשלם (או לא לשלם) בזמן המשיכה.
הפירוט הבא מתייחס למקרים בהם אפשר למשוך את הכספים שנצברו בקופת הגמל, ללא תשלום מס:
1. חוסך שהפקיד לקופת גמל כספי תגמולים במעמד שכיר, יוכל למשוך את הכספים שנצברו בקופת הגמל עד לתום שנת 2004 במקרים הבאים:
▪ החוסך עזב או פוטר ממקום עבודתו ולא עבד במשך 6 חודשים.
▪ החוסך עזב או פוטר ממקום עבודתו, לא עבד במשך 6 חודשים וכעת החל לעבוד כעצמאי.
▪ החוסך הגיע לגיל 60, פרש לגמלאות או צמצם את היקף משרתו בלפחות 50%.
2. חוסך שהפקיד לקופת גמל כספי תגמולים במעמד שכיר, יוכל למשוך את הכספים שנצברו בקופת הגמל במהלך השנים 2005-2007 כאשר יגיע לגיל 60 בלבד.
3. חוסך שהפקיד לקופת גמל כספי תגמולים במעמד שכיר או עצמאי, יוכל למשוך את הכספים שנצברו בקופת הגמל משנת 2008 ואילך, רק לאחר שיגיע לגיל 60 כקצבה ולא כסכום חד פעמי.
אם יעמוד החוסך במבחן הכנסות של כלל הכנסותיו בגיל פרישה, יוכל לבצע היוון של חלק מהכספים או לפי פקודת מס ההכנסה, תחת תיקון 190.
עצמאי, צריך להתעדכן בשינויי החקיקה החדשים שנכנסים לתוקף, המעניקים לו יחד עם החובה להפריש לגיל פרישה, גם אפשרות למשוך חלק מהכספים שהופקדו לקצבה במקרה של אבטלה.
4. חוסך שהפקיד לקופת גמל כספי תגמולים במעמד עצמאי, יוכל למשוך את הכספים שנצברו בקופת הגמל עד תום שנת 2005 לאחר 15 שנים מתאריך ההפקדה הראשונה.
5. חוסך שהפקיד לקופת גמל כספי תגמולים במעמד עצמאי, יוכל למשוך את הכספים שנצברו בקופת הגמל בשנים 2006-2007, רק כאשר יגיע לגיל 60.
6. במקרים סוציאליים של הכנסות נמוכות, נכות קשה או הוצאות רפואיות גבוהות, ישנה אפשרות למשוך את הכספים שהופקדו בקופת הגמל ללא תשלום המס, למידע נוסף קיראו את המאמר המלא: משיכת קופת גמל ללא מס.
7. בתנאים מסוימים ניתן למשוך את קופת הגמל ללא מס, אם הסכום אשר נצבר בקופת הגמל נמוך מ- 8,000 ₪.
קופת הגמל מעניקה לחוסכים בה הטבות מס. כל משיכה אחרת של הכספים שנצברו בקופת הגמל, נקראת "משיכה שלא כדין" ומחויבת במס של 35% על הסכום שנצבר.
חשוב לציין שלחוסכים בקופת גמל, עומדת גם האפשרות לקחת הלוואה על חשבון הכספים המופקדים בקופת הגמל, ובמקרה הצורך גם זו אפשרות שיש לקחת בחשבון כדי להימנע מתשלום מס הנובע מ-"משיכה שלא כדין".
*הפרטים המצוינים במאמר מתייחסים לקופת גמל רגילה (המכונה גם: "קופת גמל לקצבה"), ואינם מתייחסים ל-"קופת גמל להשקעה".
איך מחשבים את גובה הקצבה שתשולם מקופת הגמל:
למעט "קופות גמל להשקעה", כל קופת גמל שנפתחה בישראל והופקדו לה כספים משנת 2008 ואילך, היא קופת גמל משלמת קצבה.
לא ניתן כיום לחסוך בקופת גמל רגילה ולקבל את כל הסכום שנצבר כסכום חד-פעמי (מסלול-הוני).
כאשר יגיע החוסך לגיל פרישה, יערך לו ע"י החברה המנהלת אשר תשלם לו את הקצבה, חישוב אקטוארי, אשר יחשב את הסכום שיוכל להבטיח לו קצבה מינימלית של כ- 5,012 ₪ לשארית חייו.
את הקצבה החודשית יוכל החוסך לקבל פטורה לחלוטין מתשלום מס!
אם יישאר בקופת הגמל סכום כסף נוסף, מעבר לסכום הנדרש להבטחת הקצבה המינימלית, יוכל החוסך לקבל את הסכום שנשאר בתשלום חד פעמי.
אם לא נותר בקופת הגמל סכום נוסף לאחר חישוב הסכום הנדרש לתשלום הקצבה המינימלית, יוכל החוסך לבצע היוון של 25% מסך הקצבה המגיעה לו עבור 5 השנים הראשונות לאחר הגיעו לגיל פרישה.
את הסכום המהוון יוכל החוסך לקבל כתשלום חד-פעמי עם הגיעו לגיל פרישה.
פנסיה חובה לעצמאים- הפרשה לקופת גמל:
החל מה-1.1.2017 נכנס לתוקפו התיקון בחוק המחייב עצמאים להפריש אחוז מסוים מהכנסתם לטובת חסכון פנסיוני לגיל פרישה (פנסיה, ביטוח מנהלים, או קופת גמל).
עצמאים החייבים להפריש לחסכון פנסיוני לפי התיקון החדש לחוק, הם אלו העומדים בכל שלושת הקריטריונים הנ"ל:
1. מעל גיל 21 ומתחת לגיל פרישה.
2. רווחים של מעל לחצי מהשכר הממוצע במשק המוגדר ע"י המוסד לביטוח לאומי, הווה אומר: הכנסה חודשית ממוצעת הגבוהה מ- 6,268 ₪ (נכון ל- 1.1.2024).
3. מנהלים עסק עצמאי יותר משנתיים.
היקף ההפרשות המינימום שיחויב בהם העצמאי ע"פ התיקון לחוק, נקבע בהתאם לגובה הכנסתו:
1. על חלק השכר שאינו גבוה ממחצית השכר הממוצע במשק (הווה אומר: 6,268 ₪ נכון לשנת 2024), יחויב העצמאי להפריש לחסכון פנסיוני 4.45% משכרו.
2. עבור יתרת השכר הגבוהה ממחצית השכר הממוצע במשק, יחויב העצמאי להפריש לחסכון פנסיוני 12.25% משכרו.
השיעור הכולל של ההפרשות, לא יהיה גבוה מ- 8.5% מהשכר הממוצע במשק.
עד 33.33% מהכסף שיופרש לחסכון הפנסיוני יוכלו לשמש את העצמאי אם נקלע למצב של סגירת העסק, והוא יוכל למשוך אותם ללא תשלום מס (בדומה לפיצויי פיטורין עבור שכיר), עד לתקרה של 12,200 ₪ עבור כל שנה בה הוא היה עצמאי (בהנחה שעבור אותן שנים הוא לא קיבל מענק פרישה ממקור אחר).
עצמאים שהפקידו באופן וולונטרי לקופת גמל בשתיים מתוך ארבע השנים האחרונות, יוכלו גם הם לנצל הטבה זו במקרה ויגיעו למצב של סגירת העסק, החל משנת 2018.
עצמאי שיגיע לגיל פרישה, יכול למשוך את הסכומים הנ"ל, פטורים ממס.
המודל הצ'ילאני: הרפורמה להתאמת החסכון הפנסיוני לגיל החוסך:
ב- 1 לינואר 2016 נכנסה לתוקף הרפורמה שתכנן משרד האוצר, לניהול כספי החסכון לטווח ארוך של הציבור בהתאם לגיל החוסך- המכונה גם המודל הצ'יליאני או המודל החכ"מ (חסכון כספי מותאם).
כיום, למרות ריבוי מסלולי ההשקעה ואפיקי ההתמחות בשוק הגמל, מעל 95% מכספי החוסכים מנוהלים באפיק המוגדר "כללי".
אפיק זה בעצם מעניק למנהל הכספים גמישות לפזר את השקעות הקופה או הקרן לפי שיקול דעתו בין אגח ממשלתי, אג"ח קונצרני, הלוואות, פיקדונות, מניות וכו'.
מאחר ורב חוסכיםאינם מעורבים באופן שוטף בניהול הכספים ואינם מודעים לסיכונים הגלומים בהשקעה בשוק ההון, בחר משרד האוצר לכפות על הגופים המנהלים מערכת אשר תביא לידי ביטוי את ההבדלים בין חוסכיםהשונים בעיקר על בסיס גילם.
הנחת העבודה העומדת בבסיס המודל הצ'יליאני היא העובדה שחוסכים מבוגרים אשר כבר הספיקו לצבור את מירב החיסכון שלהם לפנסיה, יהיו יותר רגישים לסיכון, ועלולים לסבול מהפסדים גדולים יותר במידה ויחול משבר בשוק ההון קרוב לשנת הפרישה שלהם, (בדומה למשבר של שנת 2008) אשר יפגע בחסכונות שלהם במידה ניכרת מאוד.
במסגרת הרפורמה לא יכולים עוד חוסךים חדשים להצטרף למסלול ה-"כללי" בקופת הגמל שלהם, גם לא כאלה שפותחים קופה חדשה ומעבירים אליה כספים מקופת גמל קיימת.
כאשר חוסך רוצה לפתוח קופת גמל חדשה הוא צריך לבחור בין החלופה המותאמת לגילו לבין החלופה המתמחה באפיק השקעה.
1. החלופה המותאמת לגיל החוסך:
בחלופה זה קיימים שלושה מסלולי השקעה: מסלול השקעה לחוסכים עד גיל 50, מסלול השקעה לחוסכים בין גיל 50 ל- 60, ומסלול השקעה לחוסךים מעל גיל 60.
הגוף המוסדי המנהל את קופות הגמל יכול להקים מסלולים נוספים מותאמים לגיל, כל עוד טווח הגילאים במסלול נע בין 5 ל- 10 שנים, אולם נכון להיום אין עדיין כאלה מלבד 3 קבוצות הגיל שקבע המפקח על הביטוח והחיסכון.
העברה בין המסלולים תעשה אוטומטית ע"י הגוף המנהל את הקופה כאשר יגיע החוסך לגיל המתאים.
חשוב לציין כי לכל חוסך שמורה הזכות להצטרף גם למסלול שאינו מתאים לגילו.
2. החלופה המתמחה באפיק השקעה:
בחלופה זו יכול החוסך לבחור בקופת גמל המתמחה באפיק השקעה מסוים לפי בחירתו.
כל גוף מוסדי יכול להקים עד 10 מסלולים המתמחים באפיק השקעה.
מסלולי ההשקעה הללו מחויבים להשקיע לפחות 75% מנכסיהם באפיק השקעות אחד, לדוגמא: מניות, אג"ח, אג"ח ממשלתי, צמוד מדד, צמוד דולר וכו'.
במסגרת הרפורמה, הקימו הגופים המוסדיים המנהלים את קופות הגמל, מסלולי השקעה נוספים לחוסךים שמקבלים כבר קצבה מקופת הגמל שלהם או כאלה שכבר מקבלים קצבת זקנה אך עדיין לא מושכים כספים מקופת הגמל שלהם.
חוסכים שיש להם כבר קופת גמל יכולים לבחור להצטרף לאחד המסלולים על פי רצונם, או להישאר במסלול הקיים שלהם.
במסגרת הרפורמה, יוכל כל גוף מוסדי להחזיק רק מסלול השקעה "כללי" אחד.
כל שאר המסלולים יהיו מסלולים המתמחים באפיק השקעה מסוים או מותאמים לגיל חוסכיםבקופת הגמל.
גם בקרנות ההשתלמות יאלץ כל גוף מוסדי להחזיק רק מסלול "כללי" אחד, שאר המסלולים בקרן ההשתלמות יהיו מסלולים מתמחים.
חשוב לציין שכיום הרפורמה חלה על כל אפיקי החיסכון לטווח ארוך: פנסיה, קופות גמל וביטוחי מנהלים.
תיקון 3: קופת גמל משלמת ולא משלמת
ב- 1/1/2008 נכנס לתוקפו תיקון 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסים (קופות גמל).
החוק למעשה הטיל סייגים על משיכת כספים מקופות הגמל בתאריך הפרישה ונתן עדיפות למשיכת הכספים כקצבה מתמשכת, בדומה למצב הקיים בקרנות הפנסיה ובביטוחי המנהלים.
כספים שהופרשו לגמל לאחר 1/1/2008, הופרשו לקופה המכונה "קופה לא משלמת".
מאחר וכיום אין לקופות הגמל מערך תפעול ואקטואריה לנהל את תשלום הקצבה, יצטרך החוסך ביום הפרישה להעביר את הכסף ל-"קופה משלמת לקצבה" על פי בחירתו (כגון קרן פנסיה או פוליסת בטוח מנהלים) אשר תשלם לו בפועל את קצבתו.
קופת גמל שתרצה לשלם ישירות לחוסךיה שהגיעו לגיל פרישה את הקצבה, תוכל לעשות כן לאחר שתקבל אישור מהמפקח על החסכון כי היא עומדת בקריטריונים התפעולים שקבע לשם כך.
החוק קובע כי ביום הפרישה יחושב לחוסך סכום כספי אשר יאפשר לו קיצבה של כ- 5,012 שח בחודש (נכון לשנת 2024) למשך שארית חייו על בסיס חישובים אקטוארים של תוחלת חיים.
סכום זה (כיום בערך 1,100,000 ₪) לא יהיה ניתן למשיכה הונית, ויועבר לקופה המשלמת לקצבה לשם תשלום קצבה חודשית רציפה ומתמשכת.
בחישוב הקצבה יילקחו בחשבון קצבאות נוספות שיש לחוסך כגון פנסיה/ביטוח מנהלים.
אם צבר החוסך בקופת הגמל סכום גבוה מהסכום הנדרש לקיום הקצבה המינימאלית, יוכל למשוך את יתרת הסכום בתשלום אחד בהתאם לתקנון הקופה.
אם לא צבר החוסך בקופת הגמל סכום גבוה יותר מהסכום הנדרש, הוא עדיין יוכל להוון בתשלום אחד 25% מקצבתו הצפויה בחמש השנים הראשונות לפרישה, בכפוף ובהתאם לתקנון הקופה.
כל משיכה של כספים אלו שלא בדרך של קצבה דורשת אישור ממס הכנסה כדי להימנע מניכוי מס של 35% במקור.
כספים שהופקדו בקופות הגמל לפני ה-1/1/2008 פטורים מהתיקון לחוק, והחוסך רשאי למשוך אותם במלואם פטורים ממס (לרבות מס רווחי הון), החל מגיל 60 וללא צורך באישור ממס הכנסה.
חשוב לציין שהחוסך רשאי להעביר כספים אלה מקופה אחת לקופה אחרת ללא אובדן הזכות למשיכה חד פחוסך פטורה ממס.
בנוסף ראוי להדגיש כי כספי הפיצויים שהופרשו לקופת הגמל, עדיין פטורים ומותרים למשיכה בתשלום אחד ביום הפרישה.
קופת גמל בניהול אישי IRA:
שוק הגמל והפנסיה בישראל מורכב רובו ככולו ממודל ניהול השקעות אחד:
ציבור החוסכים מפרישים את כספי החיסכון שלהם יחד עם חוסךים נוספים לחשבון קיבוצי אחד, המתנהל באחד הבנקים.
החברה המנהלת את החשבון, מעבירה הוראות קניה ומכירה של ני"ע, ומבצעת השקעות שונות לפי שיקול דעתה (ובהתאם לתקנון קופת הגמל), עבור כלל החוסכים אשר מפרישים כספים לחשבון הנ"ל.
עבור ניהול ההשקעות, גובה החברה המנהלת מהחוסכים בקופה או בקרן דמי ניהול.
בשנת 2009, הכניס האוצר לשוק מודל ניהול נוסף הקיים מארצות הברית מעוד משנות ה-70:IRA- Individual retirement account.
למרות שבארה"ב המודל תקף גם לניהול קרן הפנסיה של החוסכים, בארץ המודל קיים בינתיים אך ורק לניהול קופות גמל נזילות וקרנות השתלמות (גם אם אינן נזילות).
החוסך במסלול הניהול האישי יכול לבחור באחת משתי אפשרויות:
1. לתת אישור למנהל תיקי השקעות מוסמך לנהל עבורו את הקופת הגמל.
2. לנהל את השקעות הקרן בעצמו.
אם החוסך (שכיר או עצמאי) מעוניין להצטרף למסלול IRA, עליו לפנות למנהל תיקים מוסמך או לאחד מהגופים אשר הקימו קופות גמל בניהול אישי ו/או קרנות השתלמות בניהול אישי כגון: מיטב-דש, הלמן אלדובי, IBI ,הראל, פסגות ואחרים.
חשוב לציין שרוב בתי ההשקעות דורשים מינימום הפקדה של 100-250 אלף ₪ כדי שיסכימו לפתוח עבור הלקוח קופת גמל או קרן השתלמות בניהול אישי.
לא מעט מהחוסכים ב-IRA, בוחרים באפשרות הראשונה- לתת אישור למנהל תיקים לנהל עבורם את קופות הגמל או קרן ההשתלמות.
למרות שמנהל התיקים גובה דמי ניהול בדומה לחברה המנהלת במסלול הרגיל, החוסך מקבל כאן קשר ישיר לאיש שמנהל את כספו, ואפשרות להשפיע באופן יותר משמעותי על בחירת השקעות של כספי הגמל וההשתלמות שלו.
מי שבוחר באפשרות השניה (ניהול הכספים בעצמו), יוכל ליהנות מאותם עמלות קניה ומכירה נמוכות שמשלמים החוסכים בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות הרגילות.
דמי הניהול השנתיים שישלם החוסך לחברה המתפעלת של הקרן או הקופה יעמדו על 0.4%-0.7% לשנה (תלוי בהיקף הכספים ויכולת המיקוח של החוסך), לעומת 1%-0.8% שמשלמים החוסכים בקופות ובקרנות הרגילות.
חשוב מאוד להדגיש: צעד כזה מתאים אך ורק לחוסך אשר הינו בעל ידע והבנה בשוק ההון אשר יאפשר לו לנהל את כספי הגמל שלו באופן שאינו נופל ממנהל השקעות מקצועי!
כדי להקטין את הסיכון לניהול השקעות רשלני ומסוכן מדי, הוסיף משרד האוצר מספר הגבלות בנוגע לני"ע הערך שמותר לרכוש לקופת גמל או קרן השתלמות בניהול אישי:
1. מותר לרכוש אך ורק ניירות ערך הנסחרים בבורסה או בשוק מוסדר אחר.
2. ניתן להשקיע עד 10% משווי הקופה או הקרן בניירות ערך של תאגיד מסוים.
3.ניתן להשקיע אך ורק בניירות ערך שנסחרים בישראל או במדינה זרה שדירוג האשראי שלה הוא לפחותA-(או בשפה המקצועית: "מדינת חוץ מאושרת"), אלו מדינות מפותחות בדרך כלל ורמת הסיכון של השקעה בהם אינה גבוהה באופן קיצוני.
4. אסור להשקיע באופציות (למעט אופציותPUT, עד לשווי 5% מהתיק).
5. אין להשקיע במוצרים מובנים.
ראוי לציין שחלק גדול של האנשים שבוחרים לנהל בעצמם את קופת הגמל או קרן ההשתלמות שלהם, עושים זאת בעזרת מכשירים מוכרים ופשוטים כגון תעודות סל וקרנות נאמנות.
ירושה של קופת גמל:
אדם שנפטר ועל שמו הייתה קופת גמל, יועברו הכספים שנצברו בקופת הגמל ליורשיו, בהתאם לחוק ולתקנון קופת הגמל.
במקרה ולא צוינו המוטבים ע"י הנפטר, תועבר קופת הגמל לידי יורשיו ע"פ כל דין, לאחר שיצטיידו בצו ירושה.
במקרים מסוימים יכלו היורשים לרשת את קופת הגמל גם ללא הוצאת צו ירושה.
כספי התגמולים בקופת הגמל יעוברו למוטבים שצוינו ע"י החוסך הנפטר, כספי פיצויים שהופקדו לקופת גמל יועברו ליורשים ע"פ כל דין ובהתאם לחוק פיצויי פיטורין.
אם חסך הנפטר בקופת גמל להשקעה, יוכלו היורשים להותיר את הכסף בקופת גמל להשקעה על שמם, ובגיל הפרישה שלהם יוכלו למשוך את הכספים- ללא תשלום מס.
מה חשוב לבדוק בדו"ח השנתי שנשלח אלינו מקופת הגמל:
כל שנה, לקראת סוף חודש מרץ אנחנו מקבלים בדואר מהחברה המנהלת את קופת הגמל שלנו, דו"ח סיכום שנתי.
להרבה אנשים הדו"ח השנתי מסובך ולא מובן, אולם הדו"ח השנתי מכיל מידע חשוב בנוגע לכספי החסכון שלכם בקופת הגמל, ולכן חשוב שתכירו ותבינו אותו.
מה חשוב לבדוק בדו"ח:
הדו"ח השנתי מחולק בדרך כלל לארבעה חלקים:
חלק א': מידע אישי – ריכוז ההפקדות והיתרות הכספיות של החוסך בקופת הגמל.
הפקדות:
חשוב לבדוק שהמעסיק אכן הפריש את מלוא הכסף שהוא מחויב להפריש לקופת הגמל שלכם מדי חודש בהתאם לחוזה ההעסקה שלכם.
יתרות:
חשוב לבדוק מה היתרות הצבורות בקופת הגמל, ומה גובה הקצבה שהם מעריכים שיוכלו להבטיח לכם בגיל פרישה (בהנחה שתמשיכו ברצף ההפקדות).
חלק ב': מידע כללי על קופת הגמל.
דמי ניהול:
חשוב לבדוק מה שיעור דמי הניהול שגבתה קופת הגמל בפועל מכלל החוסכים במהלך השנה. אם שיעור זה גבוה משמעותית מהשיעור שהיא גבתה מכם (המופיע בסעיף א') –פנו לקופת הגמל או לסוכן הפנסיוני המטפל בכם ובקשו הנחה בדמי הניהול.
כל שהסכום שנצבר כבר בקופת הגמל גבוה יותר, יש יותר מקום לחוסך או לסוכן מטעמו להתמקח מול החברה המנהלת את קופת הגמל, על דמי הניהול.
חשוב להזכיר שהרבה פעמים דמי הניהול הממוצעים מוטים כלפי מטה, בגלל ארגוני עובדים או מעסיקים גדולים המצליחים להשיג הנחה מיוחדת לעובדים שלהם, הנחה שמי שאינו חבר באיגודים הללו לא יכול לקבל.
התשואה שהשיגה קופת הגמל על נכסיה במהלך השנה:
שיעור הרווח שהצליחה קופת הגמל להשיג עבור החוסכים הוא מדד חשוב, שכן הרווח (או ההפסד) כולו שלכם .
לכן יש להשוות אותו לרווחים שהשיגו קופות גמל אחרות בעלות אותה רמת סיכון המשקיעה באפיקי השקעה דומים.
כשהדו"ח בידיים שלכם עם הנתונים המלאים – הקלידו את שם הקופה או את המספר שלה (המופיע לעתים בדו"ח גם כ- "מספר אישור מס הכנסה"), בחלון החיפוש של אתר מיי גמל נט כדי להשוות ולראות כמה הרוויחה קופת הגמל או קופת הגמל שלכם לעומת הקופות האחרות באותה קבוצת סיכון.
חלק ג': שינויים שחלו בשנה האחרונה בתקנון קופת הגמל.
תקנון קרן ההשתלמות, הוא בעצם המסמך אשר מפרט את כל מה שמותר לקופת הגמל לעשות עם הכסף שלכם.
הוא נתון לשינויים ועליו להיות מאושר ע"י המפקח על הביטוח והחיסכון במשרד האוצר.
חלק ד': עדכון הפרטים האישיים שלכם ופרטי המוטבים.
לסיום, אנו מבקשים להזכיר לכם כמה חשוב לתייק ולשמור את הדוחות השנתיים באופן מסודר.
המסמכים הללו כוללים את כל פרטי החיסכון שלכם, אישורים למס הכנסה עבור ההפקדות שעשיתם ויתכן שמגיע לכם זיכוי מס בעבורם, ולעתים אף כיסויים ביטוחים להם את זכאים.
כמו כן, בבואכם להתייעץ עם יועץ פנסיוני- הוא צריך לקרוא את הדוחות השנתיים האחרונים שלכם, כדי שיוכל לייעץ לכם כיצד לפעול.
אם אין ברשותכם את הדוחות, יכול הסוכן לפנות בשאילתה ל-"מסלקה הפנסיונית" ולקבל גישה לכל הנתונים הנוגעים לכל החסכונות הפנסיונים שלכם.
בדו"ח מופיעים גם פרטי התקשרות לחברה אשר מנהלת עבורכם את הכסף, כדי שתדעו לאן לפנות במקרה הצורך (לדוגמא: ביום בו תרצו למשוך את הכסף).
זה הכסף שלכם. לכן חשוב מאוד שתעברו על הדו"חות, תבדקו שההפקדות נכנסו במלואן לחשבונכם ובזמן, ושלא "התפקשש" משהו בדרך.
תבדקו מה הרווחים והתשואות שהשיגה עבורכם קופת הגמל ותשוו אותם למה שהשיגו קופות גמל מתחרות.
תבדקו מה דמי הניהול ששילמתם, תשוו אותם לדמי הניהול הממוצעים של קופת הגמל ולדמי הניהול של קופות גמל אחרות.
ותשמרו את דפי החשבון במסודר, ובמקרה הצורך תפנו איתם ליועץ הפנסיוני שלכם.
איחוד קופות גמל:
איחוד קופות גמל נעשה במסגרת תיקון 4 ונכנס לתוקף במהלך שנת 2013.
התיקון קבע כי לכל חברה המנהלת קופות גמל תהיה רק קופת גמל אחת בכל מסלול השקעות (המתופעלת באותו בנק).
מטרת המהלך הייתה למונע כפילויות של מסלולים, אשר מייצרים לעיתים קרובות שוני בין לקוחות הנמצאים במסלולים שאמורים להיות זהים.
כללי האיחוד (או המיזוג) קבעו שיש למזג קופת גמל קטנה לתוך קופת גמל גדולה, והוא נעשה באופן אוטומטי על ידי החברה המנהלת את קופות הגמל, תוך יידוע החוסכים בדרכים המקובלות.
כמובן שזכויות החוסכים וכספם לא נפגעו מעצם האיחוד או המיזוג.
בנוסף, ישנם חוסכים רבים להם מספר קופות גמל קטנות במספר חברות המנהלות קופות גמל או אפילו באותה חברה מנהלת, אשר בדרך כלל אינם מפקידים אליהם באופן שוטף.
חוסכים אלו לא פעם משלמים דמי ניהול יחסית גבוהים מאוד, ולחברה המנהלת אין תמריץ להוזיל אותם מאחר ומדובר בסכומים נמוכים.
רפורמת דמי הניהול המינימליים אשר החלה ב- 2016, הוסיפה לבעיה זו.
אנחנו מציעים לכם לבדוק אם יש ברשותכם קופות גמל "קטנות", וממליצים לכם לבדוק אפשרות לאחד אותן עם קופות גמל אחרות שלכם בכדי להוזיל את דמי הניהול או לחילופין: לבדוק את האפשרות למשוך את קופת גמל קטנה ללא תשלום קנס.
דירוג קופות גמל:
מערכת השוואת קופות הגמל של מיי גמל נט, מדרגת את קופות הגמל בראש ובראשונה לפי התשואה.
לאחר שחילקנו את כל מגוון קופות הגמל הפועלות בישראל לקבוצות נפרדות, בהתאם רמת הסיכון שלהן ולאפיקי ההשקעה בהן מותר להן להשקיע (על פי תקנון קופת הגמל), התשואה שקופת הגמל הרוויחה עבור החוסכים שלה לאורך זמן ובטווחי זמן שונים, היא לדעתנו הפרמטר העיקרי.
בנוסף ישנם פרמטרים נוספים המוצגים ע"י המערכת, כגון: מדד שארפ, דמי הניהול הממוצעים שגובה קופת הגמל, היקף נכסיה ופרטים חשובים נוספים שחשוב לחוסכים לדעת בנוגע למדיניות ניהול ההשקעות של קופת הגמל.
שורה תחתונה: איזה קופת גמל מומלצת?
קופת גמל מומלצת, היא קודם כל קופת גמל שמצליחה לאורך זמן להרוויח עבור החוסכים שלה רווחים גבוהים, בהשוואה לקופות גמל אחרות בעלות אותה רמת סיכון, אשר יכולות להשקיע על פי התשקיף שלהם באותם אפיקי השקעה.
קופת גמל מומלצת היא קופת גמל שמדד השארפ* שלה גבוה משל הקופות המתחרות שלה.
קופת גמל מומלצת היא קופת גמל שדמי הניהול שלה הוגנים, והולמים את עודף התשואה שהיא מצליחה להשיג לחוסכים שלה.
קופת גמל מומלצת היא גם קופת גמל שיודעת להעניק שירות לחוסכים שלה, ולכן אנחנו מפנים אתכם למדד איכות השירות של משרד האוצר, המדרג כל שנה את הגופים המנהלים את קופות הגמל וקרנות ההשתלמות.
*מדד שארפ הוא מדד המשמש להשוואה של תשואות ביחס לסיכון. המדד למעשה מחלק את התשואה המצטברת שהשיגה קופת הגמל בסטיית התקן שלה. ככל שהערך המתקבל מהחלוקה הנ"ל הוא גבוה יותר, כך ניהול ההשקעות ביחס לסיכון של קופת הגמל טוב יותר (כל עוד הערך המתקבל הוא חיובי).